החלפת שתלי החזה

ההמלצה הרפואית היא לעבור בדיקה להחלפת שתלים אחת לעשרה עד חמש עשרה שנים. במקרים רבים אין צורך בהחלפה אם המנותחת מרוצה מהשתלים שלה, אך מדובר בבדיקה מקיפה שנועדה לבדוק את תקינות השתלים ואת עמידותם ובמקרה הצורך תוביל לניתוח החלפת שתלים.  מקרים אחרים שבהם יש לשקול החלפה הם מקרים של סיבוכים רפואיים שנובעים ממנה. למרות שניתוח הגדלת חזה באמצעות שתלים נחשב בטוח למדי, עדיין יכולים להיות סיבוכים וכאחוז מהמנותחות סובלות מסיבוך כזה או אחר לאחר הניתוח אך במרבית המקרים הסיבוכים אינם מחייבים התערבות כירורגית וניתנים לפתרון פשוט יותר. בין הסיבוכים שניתן למנות (שאינם נובעים מניתוחים קוסמטיים אחרים):

א סימטריות – כאשר שני השדיים אינם סימטריים בצורתם: בגודל, בצורה או בגובה השד.

כאב בחזה – כאב בפטמה או באזור החזה.

בעיה ברקמת העור של השד – התכווצות ורידוד של העור.

גושים קשים מתחת לעור מסביב לשתל. לעיתים גושים אלו נחשדים כגידולים עד לבדיקת ממוגרפיה.

התכווצות רקמת העור סביב השתל והתקשחות החזה עד ללחץ על השתל במצבי קיצון.

דליפה בשתל – דליפה של תמיסת מי מלח משתלי סלין הנובעים כתוצאה מקרע בעטיפה החיצונית של השתל או דליפה באחד מברזי השתל המביאה לקריסה חלקית או מלאה של השתל.

עיכוב בהחלמת הפצע – חתך הניתוח לא מצליח להתאחות בצורה טבעית או שהחלמתו מתעכבת בצורה משמעותית.

שקיפות העור – תאי העור מתפרקים עד לכדי מצב בו השתל נראה דרך העור.

המטומה – ריכוז דם לצד מקום הניתוח שעלול לגרום לנפיחות, כאב וכתמים. המטומה מופיעה לרוב ישר לאחר ניתוח כמו בכל פגיעה אחרת בחזה. כשמדובר בכמות דם קטנה הגוף לרוב מסוגל לספוג אותה אך בכמויות גדולות נדרשת התערבות רפואית וניקוז הדם.

קיימים עוד סיבוכים רבים שלא ציינתי לעיל משום שרציתי להראות מספר דוגמאות בלבד. הסבירות כאמור לכל הסיבוכים הללו היא נמוכה וההתערבויות הנדרשות לטפל בהם שונות ויכולת כאמור להגיע לניתוח החלפת שתלים או ניתוח לטיפול בעור סביב השתל, הסרת רקמת עור מיותרת, ניקוז הדם כמו שציינתי במקרים של המטומיות חמורות, מיקום מחדש של השתל ועוד ועוד. תמיד חשוב להתייעץ בטרם ההליך הרפואי עם מומחה בתחום שיכול להציג את מכלול הסיכונים ודרכי התמודדות איתם.