תפילת רבים לפי חכמת הקבלה

אומרים שכל אדם מתפלל, משפט שגורם ברגע הראשון להרמת גבה אצל מי ששומע אותו. אז אולי נתחיל עם כמה דוגמאות שכולם מכירים: נניח אתם גרים בפרבר א' וצריכים בבוקר להגיע לעבודה בעיר הסמוכה. ירדתם לרכב, אתם מייד נושאים תפילה שהדרך תהיה פנויה. אולי התפילה היא לא במודע, אבל יש אצלכם השתוקקות פנימית למצב עתידי המוגדר באופן מאוד ברור וזו בדיוק מה שאנחנו קוראים לו תפילה. תלמיד התיכון מתפלל שכשהאוטובוס יגיע הבחורה שהוא מאוהב בה תהיה עליו, בעל העסק מתפלל ששער הדולר ירד וכך כל אחד מאיתנו. כל התפילות שהזכרנו הם תפילות של אדם יחיד למטרה מאוד ספציפית, משהו שאפשר למדוד, אלא שלצערם של כל המתפללים האלה בדרך כלל תפילתם לא נענית.
האם יש תפילות שכן נענות? לפי חכמת הקבלה, התפילה שנענית היא תפילה מסוג שנקראת "תפילת רבים". מה זו התפילה הזו 'תפילת רבים' ואיך אפשר להגיע למצב הנפלא הזה שהתפילה שלנו נענית על ידי בורא עולם? מקובלים כתבו על סוג התפילה הזה גם באופן ישיר וגם באופן עקיף. על פי חכמת הקבלה, ההבדל הוא במיקוד של הציבור שמתפלל ולכן הפעולה הראשונה היא שהציבור צריך להתאסף ולרצות לבצע את הפעולה הזו – תפילת רבים. הרב יהודה אשלג מתאר את תפילת הרבים בצורה מאד ברורה: "אסור ליחיד לצאת מהכלל, ולבקש על עצמו, אפילו לעשות נחת רוח ליוצרו, זולת על הכלל כולו. כי היוצא מהכלל לבקש על נפשו בפרט, אינו בונה, אלא אדרבה, גורם חורבן לנפשו. וצריך כל אדם להיאסף בכל כוחו, בכלל ישראל, בכל פניות לה' בתפילה ועבודה, ויכלול את עצמו בשורש כל ישראל."
אז זה הסוד הגדול של תפילת רבים, צריך להתפלל לא עבור היחיד אלא עבור הכלל והמילה הזו "כלל" מכילה את כל מי שאתם מכירים או לא מכירים, כולל מי שאתם לא כל כך אוהבים. הצורך לכלול בתפילת רבים את כל הציבור הוא אתגר לא קטן לכולנו, אבל המצב בארץ ובעולם מראה שאין שום ברירה אלא להגיע לתפילת רבים.